קניות ברשת: למה כן, למה לא?

לא ברור מה קורה לבוס היום; הוא מפטרל, מסתובב סביב, מבקש בקשות חריגות, ממש מרגיז. מה יש, הוא לא יכול לתת לי עוד כמה דקות לראות מה חדש בעולם האופנה? איזה עוד אפודה אני יכולה להזמין לבן השנתיים שלי לחג? אה, והנה כובע מדליק וצעיף מקשמיר, שיתאים בול לנעלי בובה שרכשתי בסייל.

ברוכים הבאים לעולם הקניות הווירטואלי. לפני שנים מספר, אם דברתם על קניות ברשת, זה היה נשמע הזוי. או למשל לכתוב את מספר האשראי שלכם בלי לדעת מה יעלה בגורלו, זה בכלל היה מופרך.

היום, יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן קונות, מזמינות, מחליפות, מחזירות ובעצם מבצעות קניה לכל דבר, כולל מו"מ (רק נטול התמקחות ישראלית אופיינית) וממתינות בדואר, ומחכות ומחכות. לא נראתה אשה מאושרת בכל העולם כולו, מאשה היוצאת מבית הדואר וחבילותיה בידיה.

בעולם הזה, הכל אפשרי. הכל קיים, הכל נראה זוהר, מתאים, שונה. כל כך חו"לי, כל כך שיקי וייחודי. עד הפעם הראשונה שנפגשים בבית הכנסת ונראה שהמקום היחיד בו כולם קנו לחג היה בחנות זהה ברשת.

כך אירע שיום אחד, בעיצומו של דיון סוער על קניות לחג (מדהים לראות איך נשים יכולות לדבר על שלושים מותגים באותה נשימה ולהכריע בעד ונגד, למכור, לקנות, להחליף, להתעצבן, לשנוא, לשפוט, להחמיא, לקנא, לכבס,לבשל, הכל באותה נשימה, כן?) ושם בדיון עלו טיעונים על מעלת הקנייה ברשת ונגדה.

1. עומס. קודם כל לא צריך להגיע לג-א-ו-ל-ה. אין עשרות נשים תחת כל חנות רעננה, אין מצב בו את מסתובבת עם עשרות בגדים ביד במצב התלבטות, רק כדי שהשנייה לא תיקח לך את המידה.
2. שעות. עד שאת מסיימת להשכיב את הקטנים, לארגן את הבית, להכין ארוחה למחר ויוצאת סופסוף, כל החנויות כבר נסגרות. את מוצאת את עצמך מול דלת נעולה וזבנית עייפה, שכל מה שמעניין אותה זה לסגור קופה ולעוף.
3. זול המחירים ברשת, ברמה הכללית, זולים יותר, אם כי לא בהכרח (עלות משלוח כמו כל הבגד בארץ). אך כיון שאין עלויות של שכירות, מים חשמל וכדו', ניתן למצוא הפרשי מחירים משמעותיים. אגב, זול זה היקר החדש אבל זה במאמר מוסגר.
4. זמן. ניתן למצוא כל מה שצריך מחולק לקטגוריות, מסודר ברור ומוגדר, מבלי לשוטט.
הכל נגיש. אין ספק, כי הזמן שלנו הוא אחד המצרכים הנדירים בדור והוא שווה כסף, מה לעשות.
5. ייחודי. אשליה מתוקה שרק אני גיליתי, אתר שאף אחד עוד לא גילה, והזמנתי את הבגד הכי מיוחד בתבל. אז כן ברור שיש קצת ייחודיות בחו"ל, אבל מניסיון, האופוריה סביב זה מתפוגגת די מהר (עד שאנחנו רואים את הילד הראשון עם אותו בגד).
6. איכותי. כמה איכותי? החור הראשון יתגלה אחרי חודשיים, ולא ביום הראשון ללבישה.

ויש גם נגד:
1. עצבים. כמה פעמים המידה לא טובה, סוג הבד לא מה שתכננו, הבגד לא יושב טוב, וכל מה שמכרו לנו בתמונות – הכל קלישאה אחת גדולה. עכשיו, לכו תחזירו!!!!
2. חוויה. הרגע המכונן ביותר עבור כל אשה, זה קניות. פעם אמר איש חכם, שקניות ושוקולד הם שני דברים שמרגיעים אשה. אז איך אפשר לזלזל בזה ולקחת את שעות ההנאה שבשוטטות, למשש כל בגד, לשטוף את העיניים בקולקצייה, לדמיין שהכל שלנו, אה?
3. התמכרות. זמן הישיבה מול המסך לא מומלץ לאף אחד. הפתיון שבכל אתר ואתר, הסיילים שחובה לקנות, הרצון להיות טרנדים ומעודכנים, ו…נו, איך קוראים לזה, נפילה ברשת אולי?
4. אשליה. לקניות מהסוג הזה יש יכולת השפעה בעבודה, הם לגמרי מכניסות אותנו לעולם שכולו דמיון, וכל נתוני הסקרים מראים כי תפוקת העבודה בקרב נשים שגולשות ומחוברות ירדה באחוזים גבוהים. איך אפשר להרוג את מומנט ה"מצאתי מכנס ירוק בקבוק בגרושים" (שאלה לבוס כמובן)?

אז בפעם הבאה שאתם לוחצים 'הוסף לסל' או עושים את זה דה-פקטו, חשוב שתזכרו שלכל מטבע יש שני צדדים, ובמקרה הזה אשראי, אם בכלל נשאר מטבע.